Midbar
→ חזרה
כלכלה

454 קילו, בלי GPS: למה סופר אייס של רפאל הוא גם חדשות דיפלומטיות

ביום רביעי חשפה רפאל את סופר אייס, טיל שיוט עם ראש קרב של 454 קילוגרם שמנווט בלי לוויינים. הטווח, המחיר והלקוחות נשארו סודיים. אבל ספר ההזמנות של המשפחה, יותר מאלף טילים לשישה משתמשים, מספר על ישראל שהעולם צריך, לא רק על ישראל שמגינה על עצמה.

ביום רביעי, 11 בנובמבר, חשפה רפאל רשמית את סופר אייס, בן המשפחה החדש והגדול ביותר של טילי השיוט סי ברייקר ואייס ברייקר. העיתונאים קיבלו תדרוך יום קודם, והחברה פרסמה סרטון תדמית. המספר שחזר בכל הכותרות: ראש קרב במשקל 1,000 ליברות, 454 קילוגרם, פי 4 מזה של אייס ברייקר (250 ליברות, כ-113 קילוגרם). "גלובס" חישב שראש הקרב לבדו שוקל יותר מאייס ברייקר שלם, שמשקלו לפי מפרט רפאל פחות מ-400 קילוגרם.

לפי רפאל, הטיל משוגר ממטוסי קרב, מספינות טילים וממשגרים יבשתיים, טס בגובה נמוך תוך עקיבה אחרי פני השטח בכל מזג אוויר, ומנווט בלי GPS ובלי כל ניווט לווייני, באמצעות זיהוי תמונה אלקטרו-אופטי. הוא יכול לפעול באופן אוטונומי, אבל משאיר מפעיל אנושי בלולאת ההחלטה. היעדים המוצהרים: מטרות אסטרטגיות בעלות ערך גבוה, כולל מערכי הגנה אווירית מתקדמים. הסרטון מראה אותו מול בונקר, אתר שיגור של טילים בליסטיים וספינות גדולות.

מה שרפאל לא אמרה חשוב לא פחות. הטווח: "ארוך", מעבר ל-300 הקילומטרים של אייס ברייקר, בלי מספר. המהירות: לא פורסמה. המחיר: "סופר תחרותי". הלקוחות, והאם צה"ל הזמין: שתיקה. האם הטיל מבצעי: החברה לא אמרה, ו"ג'רוזלם פוסט" מעריך תחילת 2027, בלי לצטט מקור. וצריך לזכור: כל נתוני הביצועים, חמקנות, דיוק, עמידות בשיבושים, הם הצהרות יצרן שלא אומתו באופן עצמאי. "גלובס" ציין במפורש שאין נתונים פומביים לטענה שהטיל מתגלה רק רגע לפני הפגיעה.

וצריך לזכור: כל נתוני הביצועים, חמקנות, דיוק, עמידות בשיבושים, הם הצהרות יצרן שלא אומתו באופן עצמאי.

ועדיין, שני פרטים בדוסייה הזה אומרים יותר מכל סרטון. הראשון: ניווט בלי לוויינים. מי שחי כאן בשנים האחרונות יודע מה זה שיבוש GPS. מדינה שבונה טיל שלא צריך לוויין בונה נשק שעובד גם כשהשמיים מלאים הפרעות, וגם כשהרשת שייכת למישהו אחר. השני: "האויב לומד אותנו", אמרו ברפאל ל"כלכליסט". יום קודם, בשלישי 10 בנובמבר, איראן הציגה "עיר טילים" תת-קרקעית חדשה. רפאל לא נוקבת בשם של שום מדינה. הסרטון שלה, עם הבונקר ואתר השיגור הבליסטי, אומר את מה שהחברה שותקת. "גלובס" מדווח, על סמך תמונות מהשטח ובלי אישור צה"ל, שטילים ממשפחת אייס ברייקר שימשו בתקיפות באיראן ב-2026. על סופר אייס עצמו אף מקור לא אומר זאת.

אבל הזווית שכדאי לקרוא היא כלכלית ודיפלומטית. לפי רפאל, למשפחת הטילים הזו שישה משתמשים, שלא נחשפו, יותר ממיליארד דולר ויותר מאלף טילים שהוזמנו. "כלכליסט", שמצטט דוחות אמריקניים, מזכיר שבעימות חדש עם איראן עלולים האמריקנים לירות עד 850 טילי טומהוק בשבועות הראשונים, כרבע מהמלאי שלהם. זה מה שהופך טילי שיוט לסחורה המבוקשת ביותר בעולם. כשישראל מייצרת כזה, עם ראש קרב של 1,000 ליברות כמו ה-JASSM האמריקני, היא לא רק מגינה על עצמה: היא הופכת לספקית שמדינות צריכות. ששת הלקוחות הלא-מוכרים האלה הם שש ממשלות שחלק מהביטחון שלהן תלוי במהנדסים ישראלים. כפי שכתבנו כאן לפני שבוע על יום שאחרי הסיוע האמריקני, סופר אייס הוא תשובה חלקית לשאלה איך בונים עצמאות: מוכרים לעולם את מה שהעולם לא יודע לבנות לבד.

ראש קרב של 454 קילו לא מחליף דיפלומטיה. אבל יש דבר שמאחד חרדי מבני ברק, מילואימניק מתל אביב ויהודי מפריז: הידיעה שהמדינה הזו, שלוש שנים וחודש אחרי 7 באוקטובר, לא רק סופרת מלאים של אחרים, אלא ממלאת את המדפים של עצמה ושל חבריה. יובל שטייניץ, יו"ר רפאל, קרא לו "טיל השיוט הטוב מסוגו בעולם". את זה אי אפשר לאמת. את ספר ההזמנות, כן.

#רפאל#סופראייס#טילשיוט#תעשייהביטחונית#ביטחון#Midbar

Midbar חי מהקוראים שלו.

בלי חומת תשלום, בלי הרשמה, בלי מעקב. תמיכה, פעם אחת או כל חודש, מממנת את מה שקראת עכשיו.

לתמוך ב־Midbar

עוד לקרוא