הליכוד של בנימין נתניהו זוכה ב־27 מנדטים (20.5%), לפני ישר, הרשימה של גדי איזנקוט, עם 21 (16.1%). אחריהן: ביחד של נפתלי בנט (12), הרשימה המשותפת (11), הדמוקרטים של יאיר גולן (8), רע״מ (8), ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן (7), עוצמה יהודית (7), יהדות התורה (7), ש״ס (6) והציונות הדתית (6). אחת עשרה רשימות נכנסות לכנסת.
לפי גושים, גוש נתניהו (הליכוד, עוצמה יהודית, ש״ס, יהדות התורה, הציונות הדתית) זוכה ב־53 מנדטים, גוש השינוי (ישר, ביחד, הדמוקרטים, ישראל ביתנו) ב־48, והמפלגות הערביות (הרשימה המשותפת, רע״מ) ב־19. אף גוש לא מגיע לרוב של 61. סקרי היציאה של כאן חדשות, חדשות 12 וחדשות 13 נתנו לגוש השינוי יתרון (52 מול 50): הספירה הפכה את הסדר.
המפלגות הערביות זוכות ב־19 מנדטים, שיא של כל הזמנים; השיא הקודם היה 15, בשנת 2020. ש״ס יורדת ל־6 מנדטים, לעומת 11 בשנת 2022. אחוז ההצבעה, 77.7%, הוא הגבוה ביותר מאז 1999.
המילואימניקים של יועז הנדל וירון זליכה (2.72%) והרשימה של עופר וינטר (1.68%) נשארו מתחת לאחוז החסימה של 3.25%: כמעט 250,000 קולות בלי אף מנדט.
גוש השינוי מגיע ל־61 רק עם שתי המפלגות הערביות (48 + 19 = 67), ואביגדור ליברמן רוצה רק מפלגות ציוניות; בלי ישראל ביתנו, הדרך הזאת יורדת ל־60. גוש נתניהו צריך למצוא עוד 8 מנדטים מחוץ לגוש. נשארה אחדות לאומית, אבל גדי איזנקוט מסרב לכהן תחת בנימין נתניהו. הנשיא יצחק הרצוג קורא להימנע מבחירות נוספות.
נשארה אחדות לאומית, אבל גדי איזנקוט מסרב לכהן תחת בנימין נתניהו.
התוצאות הרשמיות צפויות ב־4 בנובמבר, והכנסת החדשה תושבע ב־10 בחודש. הנשיא ייוועץ במפלגות, ואז יטיל על חבר כנסת להרכיב קואליציה בתוך 28 ימים, עם אפשרות להארכה של 14 ימים.