את השם מילאה התקשורת הישראלית. לפי ynet, החשד נוגע לכספים קטאריים, לפי העיתון בהיקף של "עשרות מיליוני שקלים", שהועברו לארגונים ערביים. גורמים בוועדה מגדירים את המודיעין "מוצק", אבל גורם לא פוליטי שצוטט באותו דיווח העריך שההיקף "קטן בהרבה ממה שמדברים עליו". שום סכום לא אושר רשמית, שום נהנה לא נקרא בשמו.
קטאר הגיבה בלעג. דובר משרד החוץ שלה, מאג'ד אל-אנסארי, כתב ב-X שההאשמות "מגוחכות ומסוכנות": "מאשימים אותנו שקנינו את נתניהו, שקנינו את השמאל, ועכשיו שקנינו את הקול הערבי. בקצב הזה קטאר כבר מחזיקה בכל ישראל". מנכ״ל הוועדה בפועל, דין ליבנה, אמר ש"למיטב ידיעתנו אין בסיס לטענות על פגיעה שיטתית בטוהר הבחירות", והמשטרה הודיעה שאין בידיה "שום חומר חקירה או מודיעין" שתומך בטענות על זיוף.
צריך להפריד בין שלושה דברים שמתערבבים בשיח. הראשון: טענת "הבחירות נגנבו". אין לה כרגע שום ביסוס, לא בוועדה ולא במשטרה, ומי שמקדם אותה בלי ראיות פוגע באמון של כולנו במוסד שמחזיק את הדמוקרטיה הישראלית. השני: ההצבעה הערבית. אזרחי ישראל הערבים הצביעו כחוק, והעלייה בשיעור ההצבעה שלהם לא הוסברה, נכון להיום, בשום מסמך על התערבות זרה. השלישי, והיחיד שבאמת על השולחן: האם מדינה זרה ניסתה לקנות השפעה בכסף. על זה השב״כ צריך לענות, ועל זה בלבד.
השלישי, והיחיד שבאמת על השולחן: האם מדינה זרה ניסתה לקנות השפעה בכסף.
ומה שכן מתועד מטריד מספיק גם בלי קטאר. ב-22 באוקטובר הודיע השב״כ, יחד עם מערך הסייבר בפרקליטות וועדת הבחירות, שהוסרו חשבונות ברשתות שניסו לתמרן את הבחירות. דו״ח של המכון למחקרי ביטחון לאומי מאותו יום, שצוטט ב"אלחורה", מצא 157 פרופילים ב-X שכתבו עברית, התחזו לישראלים והראו קשרים לאיראן. צ'ק פוינט, לפי "כלכליסט", מדדה כ-2,300 מתקפות סייבר בשבוע על גופים ציבוריים ישראליים, עלייה של 82% בשנה, וקבוצת ההאקרים האיראנית "חנדלה" קשרה את המתקפות שלה במפורש לבחירות. זה לא חדש: כבר ב-2021 תיעד FakeReporter רשת שקשורה לאיראן שהתחזתה לפעילים ישראלים לפני הבחירות במרץ.
הפרט החשוב ביותר בסיפור הזה לא נכתב השבוע אלא ביולי. מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קבע ב-7 ביולי 2026 ש"עדיין אין מדיניות לאומית, ואף גוף ממשלתי אינו מוביל" את המאבק בהשפעה זרה ברשת. המטה לביטחון לאומי הפסיק לטפל בנושא באוגוסט 2025, והשב״כ החל להיערך לבחירות רק בינואר 2026. במילים אחרות: המדינה שסופגת אלפי מתקפות סייבר בשבוע השאירה את חזית הבחירות שלה בלי מפקד.
זו הנקודה שמאחדת את כולם, מבוחר הליכוד ועד בוחר ישר, מבני ברק ועד תל אביב: אף אחד מאיתנו לא רוצה שדוחא או טהרן יכתבו את הקואליציה הבאה. ב-2019 הכריז יו״ר הוועדה דאז חנן מלצר שההתערבות הזרה "לא הצליחה". ב-2026 אנחנו צריכים יותר מהכרזה: גוף אחד, סמכות אחת, וחובת שקיפות במימון של כל ארגון שמשפיע על קמפיין. תשובת השב״כ תגיע בתוך שבוע. ההחלטה מה לבנות ממנה שייכת לכנסת ה-26, לכל 120 חבריה, כבר מיום ההשבעה.
