Midbar
→ חזרה
ישראל

המנדט לאיזנקוט: 67 ממליצים, 48 מנדטים, ומילה אחת ששני המחנות אומרים פתאום

ביום ראשון ב-17:00 יקבל גדי איזנקוט מהנשיא הרצוג 28 יום להרכיב ממשלה. המספרים מזכירים שהמלצה איננה קואליציה, ובינתיים נתניהו מדבר לראשונה על ממשלת אחדות: ארבעת העקרונות של איזנקוט, מתברר, הם בדיוק המכנה המשותף של הרוב הציוני בכנסת.

במוצאי שבת, 7 בנובמבר, הודיע הנשיא יצחק הרצוג כי יטיל על גדי איזנקוט, יו"ר ישר, את הרכבת הממשלה. הרצוג נפגש בנפרד עם איזנקוט ועם בנימין נתניהו במהלך סוף השבוע כדי לבשר להם על ההחלטה, כך מדווח ynet. הטקס ייערך ביום ראשון, בשעה 17:00 בבית הנשיא בירושלים, ויומיים אחר כך, ביום שלישי, תושבע הכנסת ה-26. מרגע קבלת המנדט עומדים לרשות איזנקוט 28 יום, עם הארכה אפשרית אחת של 14 יום לכל היותר. נתניהו נשאר ראש ממשלת מעבר לאורך כל התקופה.

ועכשיו המספרים, כי הם מספרים את הסיפור האמיתי. בהתייעצויות שנערכו ב-4 וב-5 בנובמבר המליצו מפלגות המייצגות 67 חברי כנסת על איזנקוט, ו-46 על נתניהו. יהדות התורה, 7 מנדטים, לא המליצה על איש. אבל 67 אינם 67. מתוכם 19 הם רע"ם והרשימה המשותפת, שהמליצו על איזנקוט בלי שום התחייבות להיכנס לקואליציה, כפי שמדגיש הג'רוזלם פוסט. גוש השינוי לבדו מונה 48 מנדטים, גוש נתניהו 53. אף אחד לא מגיע ל-61 בלי לחצות וטו, שלו או של שותפיו. הרצוג עצמו ניסח זאת בזהירות: "תוצאות ההתייעצויות נראות ברורות", אבל מי מסוגל להרכיב ממשלה "לא לגמרי ברור, לאור הווטואים הצולבים בין הגושים ובתוך הגושים עצמם".

לכל מחנה יש כאן טענה לגיטימית. הליכוד הוא המפלגה הגדולה ביותר, 27 מנדטים, ומירי רגב ביקשה בשם זה שהמנדט יינתן לנתניהו. ישר מצביעה על 67 ממליצים ועל הצורך, במילותיו של יורם כהן, "להקים במהירות ממשלת חירום": להקים גרעין ואז להרחיב אותו. שני הצדדים צודקים בעובדות שלהם, ושניהם נתקלים באותו קיר של 61.

וכאן מדבר אומר את עמדתו בבירור: ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, וממשלה בה אינה צריכה להיות תלויה, כדי להתקיים, במפלגות שאינן ציוניות. זו לא עמדה נגד הציבור הערבי, שזכאי לביטחון, לכבוד ולשירותים ראויים. זו עמדה על מפלגות ועל מצעים. והמעניין הוא שאיזנקוט עצמו כבר אמר זאת: בסוף ספטמבר הצהיר כי אינו רואה "אף מפלגה ערבית שמקבלת את הכללים האלה". העיקרון הראשון שלו, ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הוא בדיוק הקו שהרשימה המשותפת אינה חוצה. מנסור עבאס, שאומר כי הוא תומך בפירוק מלא של חמאס ומגדיר את עצמו "גשר", יצטרך לענות על אותה שאלה בעצמו. החתימה היא המבחן, לא ההמלצה.

והמעניין הוא שאיזנקוט עצמו כבר אמר זאת: בסוף ספטמבר הצהיר כי אינו רואה "אף מפלגה ערבית שמקבלת את הכללים האלה".

ועכשיו הפרט שאיש לא מדגיש. במוצאי שבת, בסרטון, אמר נתניהו: "אזרחי ישראל, זה זמן האחדות", וקרא לממשלה של "כל מפלגות המחנה הלאומי וכל המפלגות הציוניות". ישר הגיבה בחריפות, אבל קראו שוב את ארבעת העקרונות שאיזנקוט דורש מכל שותף: מדינה יהודית ודמוקרטית, ערכי מגילת העצמאות, שירות לכולם, חמאס כארגון טרור שיש לפרק. שלושה מתוך הארבעה, כל מפלגה ציונית בכנסת, מימין ומשמאל, הליכוד ובייחד, יכולה לחתום עליהם עוד היום. המחלוקת האמיתית היא על עיקרון אחד, השירות לכולם, שעליו גם ליברמן כבר דיבר על פשרה "כואבת", ועל שאלת הכיסא.

כלומר: שני המחנות הגיעו, בדרכים שונות, לאותה מילה. איזנקוט קורא לה ממשלת חירום, נתניהו קורא לה ממשלת אחדות. ב-42 הימים הקרובים נדע אם המילה הזאת היא ספין או תוכנית. אבל אחרי שנתיים של מלחמה, מדינה שמעבירה מנדט בטקס בשעה קבועה, משביעה כנסת ביום שלישי ומתווכחת על עיקרון אחד מתוך ארבעה, היא מדינה שרוב אזרחיה כבר מסכימים על העיקר. זה הבסיס. על זה בונים.

#איזנקוט#הרכבת_ממשלה#הרצוג#ממשלת_אחדות#כנסת#Midbar

Midbar חי מהקוראים שלו.

בלי חומת תשלום, בלי הרשמה, בלי מעקב. תמיכה, פעם אחת או כל חודש, מממנת את מה שקראת עכשיו.

לתמוך ב־Midbar

עוד לקרוא

המנדט לאיזנקוט: 67 ממליצים, 48 מנדטים, ומילה אחת ששני המחנות אומרים פתאום | Midbar